מיתוסים שהפכו לאמנות

היבטי ריפוי באמנות ועם זאת

אמנות כמרפא, גילוי המהות הישנה/חדשה בכל דבר.

דימוי נשמה, משיכה וטיפול

שיטת עבודה חדשה של חפצים מיוצרים, שהכוח המצורף צריך לשרת את האנשים, באמצעות המידע של ההדמיה - או האטרקציה שבאה במגע עם שאלת ה:
מה זה אומר?
מה זה קשור אליי!?

האם אני מרגיש העברה לדימויים פנימיים או רגשות מתעוררים המופעלים בי.
האם יתכן שאובייקט מסוים יכול לענות על השאלות והחסימות הפנימיות שלי – למוסס אותן
אם כן, איך זה קרה ואיך אני לוקח על עצמי את ה"אחריות האישית" שלי לאחר מכן. האם זה יכול לשנות את דרך החשיבה שלי, ואז בלב פתוח להקל עליי ועל הבעיות שלי?
האם זה נותן לי ביטחון כשאני מושפע מפחדים, איך אני יכול להוריד אותם...

איך אפשרי ריפוי שמתבטא אחרת מאשר כיום בכל האיסורים והאמונה בנגיף שמביא את הכוח הזה כמלאך מוות, שרוצה כנראה להפיל את כולנו? מה עומד מאחוריו ורבים לא רוצים לזהות אותו... ממה הם מפחדים???
מה משמעות המוות עבור הפרט כסובייקט? גם האדם שיוולד ימות, נכנס למעגל...

אני רוצה להתחבר לעצמי. הנה הנשמה העליונה שלי יודעת מה אף אחד לא יכול לקחת ממני!
אני יודע שכדי לעשות עבודת אור, אתה צריך להיות בעל אמונה עמוקה בתוכך. רבים מביאים איתם משהו, אפשר להעיר אותם.. אני יכול לגרום להם להתנסות. כאן אני רוצה להמשיך את מה שהתחלתי.

אני רוצה להסביר מה זה על החפצים!

הגוף שלנו הוא מימי קדם ועד הרבה לימי הביניים, ההנחה הייתה שהגוף מורכב מארבעת היסודות אדמה, מים, אוויר ואש. כיום אנו יודעים שכל היצורים החיים מורכבים בעיקר מארבעת היסודות חמצן (חמצן), פחמן (קרבוניום), מימן (מימן) וחנקן (חנקן) או תרכובותיהם. ביחד, הלא-מתכות הללו מהוות כ-95% ממשקל הגוף שלנו. ארבעת היסודות של הקבוצה הראשית היו ככל הנראה מועדפים על ידי הטבע מכיוון שהם מציעים קשרים קוולנטיים יציבים ומסה נמוכה.

הרכב גוף האדם.

מבוסס על משקל גוף של 70 ק"ג.

מ-Flindt 1995, אחרי Heidermanns 1957, Kleiber 1967.

אֵלֵמֶנט

% לפי משקל כ.

מסה כ.

חמצן (O)

63

44 ק"ג

פחמן (C)

20

14 ק"ג

מימן (H)

10

7 ק"ג

חנקן (N)

3

2.1 ק"ג

סידן (Ca)

1.5

1 ק"ג

זרחן (P)

1

0.7 ק"ג

אשלגן (K)

0.25

170 גרם

גופרית (S)

0.2

140 גרם

כלור (Cl)

0.1

70 גרם

נתרן (Na)

0.1

70 גרם

מגנזיום (Mg)

0.04

30 גרם

ברזל (Fe)

0.004

3 גרם

נחושת (Cu)

0.0005

300 מ"ג

מנגן (Mn)

0.0002

100 מ"ג

יוד (I)

0.00004

30 מ"ג

אני רוצה להראות את הטבלה הזו מסיבה כלשהי. אנחנו עשויים ממתכות קלות וכבדות, ממינרלים שונים... הגוף שלנו קושר דברים שלא יאומנו ואנשים לא מורכבים באותה צורה. זה קשור לקיבוץ אתני, איפה אנחנו חיים, מה אנחנו אוכלים, בנשיפה...

מה זה קשור לחפצים שלי? הגוף שלנו הוא אפילו יותר: רוח - נשמה - צ'אקרות - זיכרונות תאים - ידע מאוחסן והתייחסות לאינטואיציה שלנו, טיפול מרפא, בין היתר, מאוחסן במחשבות שלנו!

צ'אקרה 1 או צ'אקרת שורש

המשמעות: קרקע, איזון, חיוניות, כוח רצון, יציבות, אומץ, אסרטיביות.
חסימה: חרדה, דיכאון, חוסר אמון, התקפי זעם, חוסר ביטחון עצמי, חוסר כוח.

צ'אקרה 2, צ'אקרת מין או צ'אקרת קודש

המשמעות: שותפות, מיניות, יצירתיות, תשוקה, חושניות, מלאות, שמחת חיים.
חסימה: רגשות אשמה, דאגות, הפרעות מיניות, מצבי חוסר, חוסר שמחה.

צ'אקרה 3, צ'אקרת הטבור או צ'אקרת מקלעת השמש

המשמעות: הערכה עצמית, רגשות מאוזנים, תחושת בטן טובה, יכולת קבלת החלטות, עצמאות פנימית, העצמה עצמית.
חסימה: תנודות רגשיות, בעיות כוח, כפיית שליטה, אבל, בעיות בקבלת החלטות, תלות

צ'אקרה רביעית או צ'אקרת לב

המשמעות: אהבה, חמלה, הרמוניה, חום, פיוס, שלום, טוב לב, ריפוי.
חסימה: חוסר אהבה, קור, חוסר מגע, תוכחות, דעות קדומות, טינה, מרירות, מחלוקות, אבל.

צ'אקרה 5, צ'אקרת גרון או צ'אקרת גרון

המשמעות: יכולת ביטוי, יצירתיות, למידה קלה, יישום רעיונות, תקשורת ברורה, ידידותיות, פתיחות.
חסימה: ביישנות, דברניות, חוסר כונן, עייפות מתמדת, חוסר שקט פנימי, שכחה, חוסר רעיונות.

צ'אקרה 6, צ'אקרת עין שלישית או גבות

המשמעות: ידע, חוכמה, קוגניציה, אינטואיציה, אמון, מודעות, דמיון.
חסימה: עבודת יתר, חוסר ריכוז, פחד מאובדן, דגש יתר על הנפש, תחושת חוסר חשיבות.

צ'אקרה 7, צ'אקרת כתר או צ'אקרת כתר

המשמעות: רוחניות, להיות בטוח, חיבור לאלוהי, שקט, משמעות החיים, שלמות, שלווה.
חסימה: חוסר מטרה, כאב עולם, ייאוש, מתח, פחד ממחלה ומוות, תחושת חוסר משמעות.

מאפיינים

• אנחנו יצורים הנושאים בתוכנו חלקים מהזהות הנסתרת שלהם: גברים את החלק הנשי, הנשים את החלק הגברי. חלקם מבוססים מאוד, חזקים מדי, אחרים ממריאים רגשית. אחרים חסרי ביטחון כי הם לא יכולים לדעת איזה חלק הם רוצים לתת לחיות יותר...

ככה מתכת מתחילה לדבר אל הגוף... הרוב יודעים בלי לדעת- לזה אני קורא אינטואיציה. האם אתה רוצה יותר זהב או שזה הכסף... זהב מייצג גבריות, כסף עבור נשיות, ואז הוספת נחושת עבור הארכאי, הארקה.

עכשיו אני מוסיף דברים שונים. זה יכול להיות מה שנקרא אבנים יקרות למחצה או אבנים יקרות, זה יכול להיות "ברזל ישן" או עץ, זה יכול להיות תוספת אלמנטים חפירה. אלה יכולים להיות עשויים מזכוכית, קרמיקה, פורצלן, עצם, בד וכו'. אין דבר שלא מדבר אחד עם השני, משלים אחד את השני, מספר סיפור. ביטוי. היסטוריה ישנה, היסטוריה חדשה, מעלה את הנסתר אל פני השטח של הזיכרון כאשר מעורבות תרבויות ישנות. אתה יכול להרגיש את זה כשנוגעים בו, זה משנה את היציבה של הגוף, גורם לפנים לזרוח.

החוויה על הגוף, היכן מונח חפץ, איך הוא מחובר בצורה משתנה, איך אני יכול אז להתבונן בעצמי מול המראה: מרוכז לגמרי בעצמי. האם אני מזהה את זה, האם אני מרגיש את זה, מה אני מרגיש ואיך הכלי הזה גורם לי לרטוט. איך אני מתקשר עם מה שמגיע, איך אוכל להשתמש בו במודע אחר כך.

בהתאם לשילוב החומרים, תרבות ההיסטוריה העכשווית, אני יכול להתחיל מסעות פנימיים מודעים ולחבר אותם באופן ליניארי לרגע. אני לומד ליישר ולחדד את החושים שלי. קורה גם שחפץ מתחת לידיים שלי, הגוף שלי משתנה! זה יכול להתרחב, זה יכול להתפרק, פנינים מתפוצצות, הסרט נקרע, האבנים משנות צבע, כמו גם המתכות... זה יכול וזה שוב רגעים שמעידים על משהו ללובש. פירושו להפוך את הקשרים לחיים של עצמו למובנים, לשנות, לעבד, להטיל ספק - לעלות על מסלול משלו.

זה לא קורה לכולם, כמובן, אבל זה יכול. אתה צריך לדעת את זה - גם ששבור אף פעם לא פירושו שבור, אלא שינוי גלוי שמשווע לשינוי.

איך אני יכול להיות בטוח?

אין ודאות, אבל יש ניסיון שהראה לי שאני לא צריך לפחד, כי יש אנשים שאומרים: "טוב, מישהו כנראה לא עבד מקצועית!"

בתחילת הקריירה שלי האמנתי בזה, הרגשתי מותקף. עד לרגע שחבר נתן שרשרת פעמיים לתכשיטן, שגם אמר: נו, האישה לא יכולה..."

לאחר מכן החפץ הזה נשבר שוב ושוב... ולא היה להם ויכוח... למדתי מזה, ניקינו את החרוזים- דנו על הכל וביקשתי מהם להשחיל את החומרים שלי בעצמם. זה הפך לסוג של מדיטציה, לא משנה מה הסיבה, זה נמשך עד היום.

חשוב לי שהעבודות שלי יכונו כאובייקט ארט. הן קולאז'ים, תמונות, פסלים שיכולים לעמוד בחלל או למצוא מקום על הקיר - תמונה שמשתנה כל הזמן

ישנם סיפורים רבים על חוויות יוצאות דופן שבמקרה היו אמיתיות, אשר עשויות להיראות מדהימות לאחרים שלא חוו זאת. או אם הם היו שם, הם שכחו את זה מהר - זה יכול להיות צירוף מקרים!

כן, זה נופל עלינו - אז האמירה הזו נכונה!

ראיתי אנשים חושבים שחפץ מכושף, שזה יביא להם מזל רע, או שכל הגוף שלהם מגיב בצורה מוזרה.

כן, זה יכול להיות, אבל זה תמיד היה ההיבט של התגובה של האדם עצמו לאוסף המסוים הזה, שקשור רק לעצמי...

אז הצלחתי לחוות איך דברים ישנים עלו על פני השטח, התפרקו ובהתאם למניעים, פתיחות להתמודד עם העניין, לעבוד על משהו, זה עזר לאנשים לשנות... אפשרו לי להדריך והם למדו להתמודד עם זה, נכתב בשלטים. לא לפחד, אלא לבנות את הניסים הקטנים.

כשעובדים ככה, עם תהודה ואור, מופיעים גם צללים. הייתי צריך ללמוד לקחת שום דבר באופן אישי יותר, אלא לקבל את המצב כנתון.לעולם לא לשפוט, לתת להם את הרדיוס להתעורר, לחזק את האושר שלהם, את הבריאות שלהם עד כמה שזה היה ואפשרי.

עוד דוגמה ארכאית. את היצירה הזו, כמו הבאה, כבר הכנתי לפני יותר מ-35 שנה... באותה תקופה כבר עקבתי אחרי הקול הפנימי שלי ומה שעושה היה אינטואיציה טהורה... בעקבות הפנים, אבל עדיין לא בטוח כי המעגלים של הפתח הזה עדיין צודק היו קטנים. כרגע התודעה נפתחת יותר ויותר. בגלל זה אני יוצא לציבור. אף אחד לא חייב לעקוב אחריו, ולא להבין אותו. זה אולי מעורר סקרנות האם יש היבטים אחרים ממה שאנו שמים לב בדרך כלל?

היום אני גם מעריך דחייה. לעתים קרובות זה קשור לדחייה של האדם עצמו.. יש חוסר ביטחון, תיחום ונטל על המבנה הרגשי של האדם עצמו שצריך ללמוד, החותם כילד, בנוער וכן הלאה..

השינוי מתרחש רק מעצמו. אני יכול להפוך את עצמי לזמין. אבל יש ניסים, שבהם מאמינים בחיבור אלוקי, מרגישים אותו - בלב, אז הסבלנות היא חלק מזה. אי אפשר ללמוד בלעדיהם.

אני רוצה להוסיף משהו שחשוב לנו בני האדם לא פחות מהשינויים בעצמנו, אנחנו עדיין במערכת שבה לעבודה שלנו יש מחיר שאנחנו צריכים לשלם..

תמיד רציתי ליצור מערכת שבה אני יכול לטפל בעצמי, או יותר נכון, העבודה שלי דואגת לי.

זה עבד נפלא. כי אני יוצר להם את האפשרות להגדיר תשלומים חלקיים, אנחנו נשארים מחוברים ואני מעמיד את עצמי לרשות העבודה הרוחנית... רק מתנה.

עם זאת, כאשר משתמשים בגישה החדשה של שימוש בפריטי ריפוי עבור ציר זמן, משהו שונה קורה מכיוון שמדובר בריפוי מיידי.

באיורים התרכזתי בעיקר בחפצים דו צדדיים גדולים - אבל אני רוצה להוסיף שגם מה שנקרא טבעות פולחן משרתות היטב.

אני רוצה להוסיף דוגמה. הציפור הקטנה עשויה מחימר-אקוודור שרופה (ראה תמונה), רגישה בגלל שריפה קלה, אבל עם רטט גבוה.... אז פשוט מוקפת באוצרות המצולמים היום.. היא מראה לי את מלאות ההוויה, עושה אותי שמח ועכשיו ויתרתי על זה.

אני יכול לחוות את נקודת המבט הזו גם דרך ההדמיה דרך חפצי אמנות אחרים - הם משחררים משהו אחר --- כאן בעין המתבונן, הם נותנים לעבודה ולערעור פנימי מגיע ממרכז הבלתי נראה, מועלה כוח יצירתי .